ראוּ אזהרה שלא שמעו לה!!!
ככה צעק בכה והזהיר ז'בוטינסקי לפני השואה האם שמעו לו? ומה הייתה התוצאה?
מתוך נאום ז'בוטינסקי בווארשה, ט' באב תרצ"ח, 1938
מזה שלוש שנים אני פונה אליכם, יהודי פולין, עטרת יהדות העולם, בקריאה. אני מזהיר אתכם בלא הפוגה, שהקאטאסטרופה מתקרבת. שערותי הלבינו, וזקנתי בשנים אלו, כי לבי שותת דם על שאתם, אחים ואחיות יקרים, אינכם רואים את הר-הגעש שיתחיל תיכף לפלוט את אש ההשמדה.
אני רואה מראה איום ; הזמן קצר בו אפשר עוד להינצל. אני יודע : אינכם רואים, כי אתם טרודים ובהולים בדאגות יום-יום.
האזינו לדברי בשעה השתים-עשרה : למען השם ! יציל-נא כל אחד את נפשו, כל עוד יש זמן לכך, – והזמן קצר !
ועוד דבר ברצוני לומר לכם ביום תשעה-באב זה : אלה שיצליחו למלט את נפשם מהקאטסטרופה, יזכו לרגע החגיגי של שמחה יהודית גדולה: לידתה מחדש ותקומתה של מדינה יהודית. איני יודע אם אני אזכה לזאת, בני – כן ! אני מאמין בזאת כשם שאני בטוח שמחר בבוקר שוב תזרח השמש. אני מאמין באמונה שלימה.
יהודים יקרים אל תהיו כמו אותם יהודים ששמעו את בנימין זאב ז'בוטינסקי והביטו בו כמו אחד שהוזה דברים מליבו,
ושתדעו שהוא לא היה היחיד שהזהיר כי היו רבים שהזהירו אבל כמו שהוא אמר: אינכם רואים, כי אתם טרודים ובהולים בדאגות יום-יום.
ואני מודיע לכם אנחנו כבר אחרי השעה 12 אנחנו חיים על זמן שאול שקבלנו מהקב"ה זמן שבו אנו צריכים לעשות את המוטל עלינו
